אז במה אני יכול להחליף?

הפעם, ביקשתי לעצמי, לתת לכם חומר למחשבה. מהמקום הכי טוב ואמיתי. מקווה שתקבלו זאת כך :-) רק עוד כיוון הסתכלות על דברים.

מתכונאי הוא אמן. הוא חיבר יצירה. והיא הרמונית ומאוזנת לדעתו ולטעמו.

אחרת היה עושה דברים אחרת, לא?..

אפשר לאהוב אותה. אפשר שלא. אפשר להתחבר למתכונאי, מבחינה מקצועית ואפילו אישית. אפשר שלא.

כשאנחנו הולכים לסרט, אנחנו לא מבקשים בקופה, להחליף את השחקן הראשי כי אנחנו לא אוהבים אותו.

כשאנחנו מבקרים במוזאון, אנחנו לא שואלים, אם אפשר לשנות את הצבע בתמונה, כי אנחנו לא מתחברים לצבעי אדמה.

כשאנחנו הולכים לתצוגת אופנה, אנחנו לא שואלים, אם אפשר לשנות את המחשוף של השמלה, כי הוא חשוף מדי לטעמנו.

כשאנחנו הולכים לקונצרט, אנחנו לא מבקשים מהיוצר, לשנות כמה תווים, כי הם צורמים לנו.

כשאנחנו הולכים למופע, אנחנו לא מבקשים מהזמר לשיר מילים אחרות, כי אלו פחות מדברות אלינו.

כשקוראים מתכון, לא מבקשים מהמתכונאי להחליף חצי מהמרכיבים בו. הוא בנה יצירה. מבחינתו היא מושלמת כך.

אפשר לאהוב. אפשר לא. אפשר לנסות. אפשר לוותר. אפשר להתחבר למתכונאי וליצירות שלו. אפשר שלא. אפשר לעבור למתכון אחר. אפשר בכלל לצאת מהמטבח ;-)

אל אי אפשר שהוא יתאים את היצירה שלו לטעם של כל אחד ואחת. אגב, עד שלא מנסים דברים חדשים... לעולם לא יודעים אם הם טעימים.

היתה לי פעם תלמידה (מהממת) שלא אהבה אגוז מוסקט. בקציצות שלי מככב אגוז המוסקט ואני לא מוותרת עליו. וגם בשיעור שלה, לא ויתרתי. בערב קיבלתי ממנה הודעה באלו המילים " אגב.... רק שתדעי שאגוז מוסקט בקציצות זה שוס".

אז.... תחשבו על זה.

*הפוסט לא נוגע להמרה לפרווה/למקרי אלרגייה.