• טלי קינן

פוקצ'ת חצילים ועגבניות הורסת בצ'יק צ'אק (טבעוני)

השעה היתה קרוב ל 23:00.

אני כבר שמעתי את המיטה לוחשת לי: "יאללה טלינק'ה, מחר יש עוד יום". כשפתאום שמעתי את הבת שלי צועקת לי: "אימושששש, בא לי שנזמין פיצה". ("אימוש" זה שם קוד ל "בא לי משהו שאין מצב שתסכימי").

בשלב הזה של הערב, שלא לומר הלילה, אין בנמצא מי שיצטרף לחגיגה האיטלקית שלה ואני מעולם לא הבנתי, מה הטעם לקנות פיצה בשביל לנשנש משולש ורבע ולהקפיא את היתר.

תוך כדי שאני חושבת עם עצמי, איך הכי נכון לשדר לה: "קיבלנו את פנייתך. אני נאלצים לדחות את הבקשה", נזכרתי שיש לי עוד חבילת בצק פיצה קראסט, במקרר.

(כבר סיפרתי לכם שהוא דייר קבע במקרר שלי ואני באמת, אבל באמת, מטורפת עליו. כי הוא פשוט מוצלח ועם כל האהבה שלי לאפיית שמרים, הוא סוגר אחלה פינה ברגע. זו האמת.)

לפעמים, אני אפילו משתעשעת לי במחשבה, להמיר את מדף הקמחים במקרר שלי, למדף קופסאות פיצה קראסט :) אבל אל תספרו את זה לאף אחד.

אז שידרתי לה במקום: "קיבלנו את פנייתך. בקשתך בטיפול. מקווים שתמצאי אותה לשביעות רצונך".

היידה, הוצאתי את הבצק לשיש. (לתוצאות מעולות הוא חייב להיות בטמפ' החדר) והדלקתי תנור.

על הדרך, קיפלתי עוד מכונה, שמתי עוד אחת עם טיימר לבוקר, נכנסתי להתקלח ו... אמת ויציב. חזרתי למטבח.

מעט קמח על השיש (כן, המטבח כבר היה נקי). פתחתי את הבצק. בשנייה הכנתי רוטב עגבניות. פיזרתי מוצרלה מגורדת והופ לתנור. טרפה. נהנתה אש. (השליח עדיין לא היה יוצא אליה בזמן הזה).

הבן שלי, רק היה בדרך הביתה מהצבא. נו מה? לא נפנק חייל משקיען עם הבצק השני בחבילה? ברור שכן.

הילד אלרגי לחלב, ככה שעוד פיצה לא תיהיה פה.

פתחתי את הבצק, מעט רוטב עגבניות, פרוסות חציל מטוגן ולתנור. האמת, ששילוב של פרוסות עגבניה ומוצרלה, היו פגז. אבל הילד אלרגי.

אגב, אני מטגנת קבוע 3 חצילים ביום שישי ושומרת כל השבוע בקופסה אטומה במקרר. פגז לכריכים, הוספה לתבשלים, חביתה ושאר מיני הברקות שצצות לי בהמהלך השבוע.

הריח בבית היה מטריף חושים. איך לא?...

הצמוד כבר עשה קולות, שאולי בעצם הוא גם קצת רעב ואני הבנתי, שאם אני לא סוגרת את הבסטה ועכשיו... אני לא אפגוש את המיטה שלי בקרוב.

הילד נכנס. לא היה מאושר ממנו. תכל'ס? איך לא? היה בטוח שנכנס לבית חשוך ורדום. מצא מסעדה בשעת שיא.

ואני?. אני עשיתי טעות איומה שלא עמדתי בפיתוי ותקעתי וואחד ביס בדבר המושלם הזה. כמה קיללתי עד שנרדמתי.

יא ווארדי ! כמה אני חופרתתתתתתתתתת!

שורה תחתונה - בצק מושלם להשתיק רעבים בצ'יק ולקבל ים מחמאות (אחרי שהם חוזרים לדבר).


היידה, תתחילו לבשל מחמאות

ועד שהבצק מגיע לטמפ' החדר, לכו תעקבו אחרי באינסטוש. לאינסטגרם שלי.



החומרים: (אימאאאא מי ישמע)

1 פיצה קראסט בטמפ' החדר

8 פרוסות חציל מטוגן


לרוטב:

1/2 כוס עגבניות מרוסקות (אני משתמשת ב mutti)

1 כף שמן זית

1-2 שיני שום כתוש

מעט מלח גס אטלנטי

קורט סוכר


תוספות אפשריות: (ראו שילובים בהמשך)

1 עגבניה - לא חובה

1 כדור מוצרלה - לא חובה

100 גרם בולגרית רכה - לא חובה

בזילקום- לא חובה


בנוסף: קמח לקימוח

שמן זית


אופן ההכנה:

להוציא את הבצק לשיש ולחמם תנור לחום 250 מעלות בתכנית חום עליון - תחתון.

בקערית לערבב את חומרי הרוטב.

לקמח מעט את משטח העבודה.

לפתוח את הבצק לצורה אובלית ע"י משיכה ומתיחת הבצק לצדדים.

לצקת במרכז מהרוטב. להשאיר שוליים.

לסדר מעל תוספת/ות לבחירתכם מהשילובים הבאים- (לתשומת ליבכם, בחירה בחלק מהתוספות יהפכו את המנה לחלבית והיא לא תיהיה טבעונית)

  • פרוסות חציל.

  • פרוסות חציל ועגבניה לסירוגין.

  • פרוסות חציל, עגבניה ומוצרלה לסירוגין.

  • פרוסות חציל ומעל בולגרית מגורדת.

  • פרוסות חציל ומעל עלי פסטו קרועים.

  • פרוסות חציל ועגבניה לסירוגין ומעל עלי פסטי קרועים.

  • פרוסות חציל, עגבניה ומוצרלה לסירוגין ומעל עלי פסטו קרועים.

  • פרוסות חציל, עגבניה ומוצרלה לסירוגין ומעל טבעות זיתי קלמטה ועלי פסטו קרועים.

  • פרוסות חציל, טבעות זיתי קלמטה ובולגרית מגורדת.

לחזור על הפעולה עם כדור הבצק הנוסף.

להניח על תבנית תנור מרופדת בנייר אפייה.

לאפות כ 10 דקות או עד שהתחתית זהובה בתנור שחומם מראש ל 250 מעלות בחום עליון - תחתון.

לזלף מעט שמן זית מעל ולהגיש.











בשיתוף שמרית

344 views0 comments