באמת.
לא באמת.
לפעמים אני שואלת את עצמי, כמה מחמאות אפשר לקבל על אפס נקודות על השקעה ואפס נקודות על מאמץ? איזה אפס? אני חייבת למנה נקודות.
מודה, זה פשוט לא נעים.
והכי נורא, שלא בא לי לספר להם.
מה אכפת לי. שיעופו עלי. אפילו בלי סיבה.
אם גם אתם בקטע... זו בול המנה בשבילכם. רק בהגשה, תעשו פוזה כזו, כאילו אתם מה זה עייפים. (תתאמנו על זה מול המראה).
הנה לכם עוד מתכון קל ברמת מביך. בדיוק כמו שאני אוהבת.
אגב, תורידו את הקשקבל והביצה הטרופה והופ, המנה טבעונית או מתאימה כתוספת נהדרת לשולחן בשרי.
אז מה אומרים, שנתחיל?
היידה, תתחילו לבשל מחמאות.
ממליצה בחום לעקוב אחריי באינסטגרם, אגב, מחכה לכם שם סרטון הכנה למנה.
החומרים:
1 חבילה בצק עלים של שמרית (אין צורך להפשיר, שומרים במקרר ואגב, אסור להקפיא)
2 בצלים לבנים גדולים
6-7 קישואים / זוקיני גדולים
מלח
1/2 כפית פלפל
2-3 כפות שמן
כ 25 גרם קשקבל
אופן ההכנה:
לקצוץ את הבצל דק.
לגרד גס את הקישואים בפומפייה.
בסיר קטן, לשים את השמן והבצל (אני לא מחממת קודם את השמן, כי אז זה משפריץ ואצטרך לנקות את הגז. בגלל זה אני מכינה בסיר ולא במחבת :))
לטגן עד שהבצל מזהיב קלות.
להוסיף את הקישואים המגורדים.
לתבל במלח ומעט פלפל ולבשל עוד כמה דקות.
לצנן את המלית היטב. לטעום ולתקן תיבול.
לרפד תבנית בבצק עלים. לא משנה איזו העיקר שתספיק לבצק.
לא, לא צריך לשמן. אחרת הייתי כותבת לכם, לא?..
אם אתם עוקבים אחריי, כמו שצריך, אתם כבר יודעים שאני חובבת תבניות אישיות. אבל באמת, שכל תבנית עובדת פה. מכל גודל וסוג.
להניח על הבצק את המלית.
אפשר לקפל את השוליים פנימה לקבלת מראה כפרי. במקרה כזה, למרוח ביצה טרופה מעל, שיהיה גוון מהמם.
מעל המלית לגרד דק קשקבל.
לאפות בתנור שחומם מראש ל 180 מעלות בתכנית טורבו.
להגיש חם עם פוזה של "וואי נגמרתי".
בשיתוף שמרית
Opmerkingen