top of page

קופסת המתכונים שלי - הגיגים

טלי קינן

עודכן: 21 ביולי 2019


לרוב, אני מודעת להתקדמות הטכנולוגית. אמנם, מאותגרת טכנולוגית. אך לפחות מודעת.

זה עדיין לא אומר, לא שאני בקו אחד איתה, אבל באמת, משתדלת לעשות כמיטב יכולתי. מה שאני בעצם רוצה להגיד, זה שאוכל זה נשמה ומחשב, קצת פחות ואצלי זה לא הולך ביחד.

נו, כן... אני יודעת, אתם קוראים אותי עכשיו במחשב וזו הדרך שלי להגיע אליכם... בסד'ר, בחיאת תתעלמו מזה שנייה, תנו רגע להעביר רעיון.

באמת תודה.

לדעתי, אין כמו מתכונים הרשומים על גבי דפים, פתקים ומפיות. אין כמו גזרי עיתון, אין כמו מחברת ישנה מוכתמת בכתמי שוקולד ושומן...

וכל כך למה? כי אוכל זה זיכרון.

כשלוקחים ליד, מתכון שנכתב על מפית של מסעדה, נזכרים במסעדה. באוכל שהוגש, בחברים שהיו איתנו שם, בסיפורים ובצחוקים שהרצנו באותה ארוחה ובמלצרית ששפכה יין אדום על גיא ואיך הפרצוף שלו הפך ברגע יותר אדום מהיין, בפרט שזו היתה הפגישה הראשונה שלו עם רונית, שהפכה אחר כך לאשתו...

כשנתקלים בגזיר עיתון, נזכרים כמה שילמנו על הגוונים במספרה...

אבל הכי חשוב, כשנתקלים במתכון שכתוב על דף מקומט ומלא כתמים, יודעים בבטחון שזה מתכון מעולה!

אתם יודעים, דווקא "הקושי" בחיפוש מתכון, עושה עימנו חסד. אנו עוברים דרך כל כך הרבה מתכונים, טעמים וחוויות ששכחנו. תמיד שולפים "על הדרך" עוד כמה מתכונים, שמזמן לא הכנו ושחייבים לחזור ולהכינם בהקדם.

אני מחזירה אתכם לרגע לתקופת האנציקלופדיה. עד שהגענו לערך שחיפשנו.. כמה קראנו...כמה למדנו...לכמה דברים חדשים ונוספים נחשפנו.

אז אני שואלת אתכם... יש לכם דרך לעשות את זה במחשב?

לא קשור לבלוג שלי...אתם ממש עקשנים הא?...

זה למה אצלי המתכונים מתחבאים בין המון דפים מרגשים...

במשרד שלי, תלוי מתכון למפרום, שלקחתי מאימא של חברתי נירית, כשהייתי בכיתה ד'.

בכניסה לביתי, מונחת מסגרת כפולה בצידה האחד, תמונה של אימי ז"ל ובצידה השני, מתכון לעוגה שלה שכה אהבתי, בכתב ידה. אז כן, אני קצת מיושנת בעניינים האלה וטוב לי ככה. ממש טוב.

ואם כבר נפתחנו ככה, אז שתדעו, שיש מבחני קבלה קשים לקופסת המתכונים שלי.

כאשר אני מקבלת או קוראת מתכון שנראה לי טוב, הוא נכתב על פתקית. זה שלב א' בגיבוש לסיירת המתכונים של טלי. (הוא ממש לא מתקרב לקופסת האוצר שלי). שלב ב' בגיבוש, הכנה שלו. פה אני בודקת אם הוא טעים ואם המתכון מדוייק. לאחר מכן, מגיע שלב ג' בגיבוש, שלב המחמאות. עליו לקבל מחמאות בטירוף. כאשר "חביב" או "טעים" אלו לא מחמאות אצלי. שלב ד' ואחרון, שאני יודעת בוודאות, שאני אכין אותו שוב.

רק אז, הוא נכנס אחר כבוד לקופסת האוצר שלי. תמיד עם השם של מי שנתן לי אותו. אם הוא מהרשת או מעיתון או ספר אני אציין לעצמי את זה. כלל חשוב בכבוד לזולת.

זהו. ככה אני רגועה כי הסיירת שלי, היא המובחרת ביותר !

וזו בדיוק הסיבה, שכל מתכון שם... הוא מתכון פשוט מ נ צ ח !!!



205 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page