באמת שאין לי מושג מאיפה להתחיל הפעם.
אולי מהסוף?
מי שמכין את העוגה הזו, סופו שיקללו אותו.
מתנצלת שהעורכת דין שבי פרצה החוצה, אבל באמת שהרגשתי שמחובתי להזהיר במקרה הזה מראש.
אז אם בחרתם בכל זאת להמשיך לקרוא או לא עלינו, להכין את העוגה - אני כבר מעדכנת, שאני לא אחראית לתוצאות.
זו עוגה שהחברות שלי כותבות לי בוואטסאפ קללה עסיסית, כל פעם שהן חוזרות להכין אותה (והן חוזרות).
זו עוגה שכשהגדולה שלי רק חושבת, שיש מצב שזו העוגה שאני מכינה, היא מתחננת, שאני לא אכין אותה.
זו עוגה ששוברת כל דיאטה.
עוגה שמהרגע שקיבלתי את המתכון שלה (נו כן...קצת שיניתי. ברוררררררר...הרי מדובר בי) אני אופה אותה כל שבוע.
חפרתי?... קטעים אתכם, זה היה רק הסוף.
איך הכל התחיל? אתם שואלים.
למה הכוונה: "אנחנו לא שואלים..."
ובכן, אתם שואלים ואני אענה.
הופפפפ הופ הופ הופ הופ ... ראיתי אותך!
לא לקפוץ ישר למתכון! קלטתי את זה...
איך הילדים אומרים? "לא מכבד". (מי המציא את הביטוי הנוראי הזהההההה?...)
הכל בגלל מיה. מיה חסון, הצלמת והסטייליסטית של הספר המושלם שלי.
מרגיש לי כל כך מוזר להציג אותה ככה, כי עבורי היא כבר מזמן האחות שלא היתה לי. ולא כי ככה נהוג להתבטא בימים אלו ("אחי/אחותי"), אלא כי יש בנינו חיבור מטורף על גבול המיסטי, שרוב הזמן הוא אפילו די מפחיד.
מיה, עושה על כולם "פוזה" שהיא לא קשורה למטבח...
אבל לאט לאט אני מגלה שהבחורה הזו טובה גם שם וזה מאוד מעצבן, כי היא פשוט מצוינת בהכל!
ואני שואלת, מה היה קורה אם היתה משאירה לאחותה הקטנה איזה תחום קטנטן להתבלט בו?
בחרה שלא.
וגם את תואר העוגה המנצחת לקחה לי.
אבל אני, אני אחות מפרגנת.
אז קשקשנו לנו בטלפון ביום שישי אחד בצהריים...השבת שלי כבר היתה מוכנה ומיה היתה רק בהתחלה שלה ואז היא אמרה שיש לה גם לאפות ואני ישר קפצתי "איזו עוגה תאפי"? "סתם...כפרוני...נו...שתי דקות לערבב ושלום, הרי מדובר באחותך הגדולה"
יופי. דווקא מתאים לי "לערבב ושלום" כי הרי בשעה זו אני כבר ממש אחרי "השלום" שלי לשבת שלום זו.
נתנה המתכון.
שיניתי אותו קצת (קשה איתי...) ואפיתי. תוך כדי שיחה העוגה כבר היתה בתנור.
מה נו? מה נוווו??????? אני שואלת אתכם???
התחלתי בזה שמקללים אותך, לא?... אז קיללו.
אבל "הקללות" האלו, הן הסימן הכי טוב למתכון שאין ולא יהיה עליו...אז אני סופגת. את הקללות ואת העליה במשקל. כזו אני, אחת שסופגת.
בסדררררררר...בסדר..... סיימתי לחפור.
נו... היידה, עופו למטבח לנוהל "לערבב ושלום" וחסר לכם שאתם משנים פה משהו. לעשות בול מה כתוב (אחרת לא יקללו אתכם מכל הלב).
היידה, תתחילו לבשל מחמאות.
*** במתכון הזה כוס = כוס שקופה דורלקס עם ידית (הקטנה) "כוס חדר מורים"
החומרים:
1 כוס סוכר
1 שקית סוכר וניל
2.5 כוסות קמח לעוגות. לא קמח רגיל - (שינוי שלי)
1 שקית אבקת אפייה חדשה
3 ביצים גודל L (במקור 4 ביצים)
1 כוס שמן רגיל
1 כוס מים או מיץ תפוזים או מיץ תפוחים צלול (במקור מיץ תפוזים)
2 כפות פולי קקאו גרוסים (קונים בחוניות מתמחות) - שינוי שלי. אין לוותר ואין להחליף בקקאו, אין קשר בין המוצרים.
אופן ההכנה:
לחמם תנור ל 160 מעלות בתכנית חם עליון - תחתון. כן...בדיוק עכשיו. אסור לעוגה בחושה להמתין לתנור.
בקערה לערבב את כל החומרים היבשים היטב (קמח, סוכר, א. אפייה, סוכר וניל, קקאו גרוס)
להוסיף את הנוזלים והביצים ולטרוף קלות עד איחוד בלבד. עודף ערבוב יגרום לעוגה לצאת דחוסה.
לצקת לתבנית אינגליש משומנת בגודל 30 על 10 גובה 7 (יותר גדול מאינגליש חד"פ רגיל)
לאפות במרכז התנור כ 40 דקות או עד שקיסם שננעץ במרכז העוגה יוצא יבש.
לצנן ולטרוף.
בטח תרצו לדעת ש...
העוגה יכולה לשמש בסיס לכל תוספת שעולה על דעתכם למשל: קוביות פרי, פירות יער, בננות ופקאן, אגוזים קצוצים, צימוקים, קינמון.
אפשר להוסיף לבלילה 2 כפות סירופ מייפל אמיתי או סירופ דובדבנים איכותי - במצב כזה יש להפחית כף סוכר מהמתכון.
במידה ואופים בחד"פ, יש לאפות על תבנית התנור ולא על הרשת.