בדרך כלל עוגיות, הן מסוג המתוקים שפחות מתקשרים למוטיב ההפתעה.
איך אומרים, מה שאתה רואה - זה מה שאתה מקבל.
לעוגות ולקינוחים לעומת זאת, יש נטייה להפתיע.
אני לא יודעת איך לספר לכם את זה, אבל הפתעה, היא חלק חשוב בחוויות הסועד. אז החלטתי, שבא לי שגם העוגיות שלי, יפתיעו את מי שיאכל אותן.
ככה נולדה העוגיה הזו. ההשראה הן עוגיות מושלמות שסבתא שלי נהגה לאפות. שלצערי, אין לי את המתכון שלהן.
הבצק פה הוא שוס בפני עצמו. עדין ונמס בפה. המתיקות עדינה מאוד מה שמחייב אבקת סוכר מעל.
היידה, תתחילו לבשל מחמאות!
אם אתם עדיין לא עוקבים אחריי באינסטגרם (איך זה יכול להיות בכלל?), זה ממש הזמן לתקן את הטעות הזו.
אם אתם עדיין לא חלק מקבוצת האוכל שלי "לא יוצאות מהמטבח" (הקבוצה גם לגברים), זה הזמן להצטרף אלינו.
היידה, הייידהההה, תקנו בבקשה את כל הטעויות צ'יק צ'אק ותחזרו לפה מהר. מחכה לכם בדיוק כאן, עם עוד מתכון מנצח וגורף מחמאות.
מה אומרים - מתחילים?
אז מה צריך?
350 גרם קמח תופח או 350 גרם קמח לעוגיות + 1 שקית אבקת אפייה
1 נטורינה (200 גרם) בטעם חמאה (מהמקרר)
1/2 גביע (100 מ"ל) שמנת חמוצה
1 כף גדושה גבינת שמנת
1 סוכר וניל
1 כף אבקת סוכר
למלית:
4 כפות סוכר
1/2 כוס פקאן
1/2 כוס אגוזי לוז
בנוסף:
1/3 אבקת סוכר
1 כף קורנפלור
אז מה עושים?
מוציאים את הנטורינה מהמקרר וחותכים לקוביות.
בקערת המיקסר או בקערת מעבד המזון, או בקערה רגילה, מניחים את הקמח התופח וקוביות הנטורינה.
בעזרת וו גיטרה או הלהב או האצבעות (בהתאמה) מעבדים לפירורים.
מוסיפים את השמנת, הגבינה והסוכרים וממשיכים לעבד, רק עד לקבלת בצק.
אוספים את הבצק לכדור.
מניילנים ומניחים במקרר ל - 4 שעות או למשך הלילה.
טוחנים במעבד מזון את חומרי המלית.
קורצים חתיכה מהבצק בגודל של משמש קטן.
משטחים את הבצק על כף היד. (אם הבצק דביק, ניתן לקמח מעט את הידיים).
מניחים מעט מהמלית במרכזו וסוגרים היטב לכדור קטן. (כמו קובה).
מניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה.
ממשיכים עם יתר הבצק.
אופים בתנור שחומם מראש ל 170 מעלות כ 20 דקות או עד להזהבה קלה. להימנע מאפיית יתר.
מצננים.
בקערית, מערבבים את אבקת הסוכר עם הקורנפלור.
מצננים את העוגיות ומפדרים באבקת הסוכר.
המתכון בשיתוף ממומן שמרית