ביום חמישי לא מתקבלות פה יותר בקשות לתבשילי השבת. זהו. את כל הבקשות ניתן להגיש עד יום שלישי.
אמנם הנוהל הזה לא כתוב בשום מקום ואיש לא חתם עליו מעולם, אבל אל תטעו לרגע, כולם מכירים אותו היטב.
אצלי מטבח זה דבר רציני.
מחשבה, התארגנות, קניית חומרי הגלם או הפשרתם, תכנון לוחות זמנים.
"התקלות" של הרגע האחרון לא בבית ספרי. אההה סליחה, במטבחי.
וככה בלי להתבלבל בכלל, היא אמרה ביום רביעי אחר הצהריים "בא לי לשישי קובה חמוסטה".
ואם זה לא היה מספיק, הוא, כלומר, החייל שיוצא לבסיס עם אוכל לכל השבוע הוסיף ביום חמישי בערב, "לשבוע הבא בא לי את קציצות העוף שלך" (מתכון בספר שלי-"הדרך אל האוכל").
אני מודה שלרגע חלפה במוחי המחשבה, שמתארגן לי פה ממש מתחת לאף, סוג של מרד.
אבל אז מיד הבנתי שכנראה מדובר בעודף פרקים בזמן קצר מדי של הסדרה "בפנים" (VIS A VIS). שאגב אם לא ראיתם, עזבו אתכם ממטבח ובישולים ותתחילו לצפות. אבל רק שתדעו שהיא עוד יותר ממכרת מגלוטן וסוכר :)
או קיי. מששללתי נסיון למרד, המקרה נבדק לגופו.
אמנם נהלים הם נהלים, אבל היו נסיבות מקלות במקרה הזה, אז אישרתי. אבל ממש באופן חד פעמי. (אוי טלי, מתי כבר תביני שהמון חד פעמי = בדרך כלל).
מה אני אגיד לכם? כל החריגה הזו נפלה עלי בשבוע הכי לא מתאים: הייתי צריכה לצאת לת"א בבוקר יום שישי לכמה שעות + זמן חזרה לא ידוע מראש + שעון חורף = שסיבכתי את עצמי היטב.
ועוד קובותתתתתת?!?!?! קובותתתתתתתתת?!?!?! היא לא מצאה משהו עם פחות עבודה?
אבל, הבטחה זו הבטחה (לפחות שלי כלפיהם. הפוך, קצת פחות) אז היו קציצות והיתה קובה חמוסטה והאמת, שהיו עוד המון דברים לרבות שחזור העוף המיתולוגי של השק"מ (המתכון הבא בבלוג) ובדיוק פה סיימתי לחפור.
ואתם תקימו את עצמכם מהספה ותתחילו לבשל מחמאות!
אממממממ.....חכו רגעעעעעעעעעעעעעע. שכחתי פרט קטן (לפני שהמורדים יגיבו פה) חייבת לציין שהפעם, כל המשפחה היתה במטבח ועזרה.
אם לא הקפדה על נהלים, לפחות יש חינוך. לא ככה?... :)
החומרים:
למעטפת (בצק הקובה)
350 גרם סולת
250 גרם ג'ריש/גרישה (בורגול טחון דק)
1 כפית מלח
מים רותחים (תיכף תבינו כמה)
למלית (הבשר)
1/2 ק"ג טחון בקר טרי (מצלעות או צוואר)
1 בצל בינוני קצוץ דק
3 כפות שמן רגיל (לא זית)
1 כפית מלח
1/2 כפית פלפל שחור טרי טחון
קורט קינמון
קורט ציפורן
1 כפית כמון
1/4 כפית מוסקט טחון
1/2 כפית כוסברה טחונה
קורט הל
3 כפות שמן
1 כף פטרוזיליה קצוצה דק
למרק
1 בצל גדול קצוץ
10 שיני שום קלופות ופרוסות
1/2 + 1/4 כוס מיץ לימון טרי
4 גבעולי סלרי עם עלים קצוצים גס
5 עלי מנגולד קצוצים גס
1/2 כפית נענע יבשה
1/4 כפית סלרי יבש (תבלין)
1 כפית כורכום
2 כפיות כמון
1 כפית מלח
1/2 כפית פלפל שחור טחון
1/4 כפית סוכר
1 כף שטוחה אבקת מרק עוף
שמן
מים
אופן ההכנה:
לבצק -
להניח בקערה קטנה את הבורגול.
לכסות במים רותחים ולהניח לשעה.
על הבורגול לספוג את כל המים. במידה ונותרו מים - לסנן.
בקערה גדולה להניח את הסולת והבורגול (ספוג המים. לא לסחוט) והמלח וללוש היטב עד לקבלת בצק. במידת הצורך, להוסיף מעט מים רותחים.
להניח בצד.
למלית-
במחבת רחבה לחמם את השמן.
להוסיף את הבצל הקצוץ ולטגן עד שהופך לבן.
להוסיף את הבשר והתבלינים היבשים (בלי הירק) ולטגן עד שהבשר מוכן.
לצנן.
לסנן מעודפי נוזלים.
להוסיף את עלי הפטרוזיליה ולערבב.
למרק-
בסיר רחב וגדול לחמם את השמן.
להוסיף את הבצק הקצוץ ולטגן עד שהופך שקוף.
להוסיף את הסלרי ולטגן כדקותיים.
להוסיף את השום הפרוס, עלי המנגולד ולטגן כדקותיים.
למלא מים רותחים עד כדי גובה חצי מהסיר ולהביא לרתיחה.
להוסיף את התבילינים ו 1/2 כוס לימון, להנמיך את הלהבה ולבשל כ 20 דקות על להבה נמוכה.
לטעום את המרק ולתקן תיבול. על המרק להיות חמצמץ. במידת הצורך להוסיף את 1/4 כוס הלימון הנוספת או חלק ממנה.
הכנה הקובות-
עובדים בידיים רטובות (מומלץ להכין לידכם קערה עם מים).
לקחת מעט בצק (בגודל כדור פינג פונג).
לשטח אותו על כף יד אחת בעזרת אצבעות היד השנייה, לדיסקית.
במרכז להניח ככפית מהמלית.
לסגור. להדק לכדור ולשטח אותו מעט בעזרת היד.
להניח על מגש.
להמשיך כך עם יתרת הבצק עד לסיום כל המלית.
להביא את המרק לרתיחה עדינה.
להניח בזהירות את הקובות בסיר. כל פעם כמה בודדות.
לנער את הסיר מפעם לפעם.
לאחר סיום הכנסת כל הקובות לבשל כ 40-60 דקות על להבה נמוכה עד שהקובות מכונות.
בזמן הבישול לנער את הסיר מפעם לפעם.