כבר הרבה זמן שאני מתכננת לפרסם בבלוג מתכון לריבה הזו.
אם אתם שואלים אותי, צריך לקרוא לה ריבת "מה, לא ננצל?"
תכל'ס, אני בספק, כמה אנשים באמת אוהבים אותה ועל כמה היא באמת, הריבה המועדפת.
אמממה? למי שיש גינה, יש עץ קומקוואט ואם אין לו גינה, הוא מכיר מישהו שיש לו גינה ו...כן, כן... עץ קומקוואט.
העץ הזה וואחד ממזר.
כמה קטן, ככה מפוצץ ביבול.
נו, אז... נזרוק? לאאאאא... מה פתאום. נכין ריבה. נמתין שנה ונזרוק אותה או שניתן שקית מלאה בפרי ל"חבר" (מסכן), שהוא יטרח להכין ריבה, יחכה שנה ויזרוק אותה.
יצאתי די שיפוטית. אתם יודעים מה? אולי באמת יש כמה שאוהבים אותה. אז לכבודם ורק לכבודם - מתכון לריבת קומקוואט.
ואני חייבת להגיד, שאני לא אוהבת אותה כ"ריבה" אלא יותר כממתק ולכן, אני מבשלת אותה מעט יותר ואז הם הופכים למעין "סוכריות תפוז". במקרה כזה, יש לשמור את הריבה בחוץ ולא במקרר.
אגב, למי שפחות מתחבר ו... הכין או יכין כי "מה? נזרוק?" במקום לזרוק אותה עוד שנה, שימו בתה אחד שניים מהם ותברכו אותי.
היידה, תתחילו לבשל מחמאות.
החומרים:
1 ק"ג תפוז סיני שטוף היטב
650 גרם סוכר
2-3 מקלות קינמון
אופן ההכנה:
לחרוץ את התפוזונים לאורכם 3-4 חריצים (לא לחתוך לגמרי)
למלא סיר במים ולהביא לרתיחה 3 פעמים.
להחליף את המים בין פעם לפעם.
לאחר 3 פעמים, להניח את התפוזונים בסיר ולהוסיף את הסוכר ומקלות הקינמון.
להעמיד לשעתיים בצד.
להביא לרתיחה, לקפות את הקצף ולהנמיך את הלהבה.
לבשל עד שהופך לריבה. יש להימנע מבישול יתר (היא מתקשה בקירור).
לצנן ולהעביר לצנצנת.
לשמור במקרר או לתת למישהו שאוהב את הריבה הזו :)
בטח תרצו לדעת ש...
איך יודעים שריבה מוכנה? מעבירים (בזהירות, זה חם) אצבע על כף שטבלתם בריבה, אם נשאר "שביל" זה הזמן להסיר מהאש.