כן זו אני. אתם בבלוג שלי. הכל בסדר.
אני מבינה, שמי שמכיר אותי, חשב שחייזרים חטפו אותי... תרגעו. זו אני.
אני לא יודעת מה עבר עלי, אבל בין קניות תערובות הגרעינים ללחמים שלי, קניתי קינואה.
כן... כן...קינואה אדומה.
היא נחה זמן רב על המדף, עד שגם המנוחה שלה, נראתה לי מעט מוגזמת. בכל זאת, אני מתרוצצת כל היום והיא, נחה לה.
אז ישר התיישבתי לי וכתבתי הודעה בקבוצת האוכל המדהימה שלי "לא יוצאות מהמטבח" בזו הלשון:
"אני צריכה, שתפעילו את כל המוחות והכוחות שלכם, לרגש אותי...לחדש לי... ולגרום לי להתאהב בדבר הזה שקוראים לו "קינואה". כן. מודה. קניתי. קינואה אדומה. שלא תחשבו אפילו לרגע, לשאול אותי "למה ?..." לרוב כששואלים אותי "מה עושים עם קינואה...אני עונה...לא קונים" אז נפלתי בפח. מודה! הממזרה האדומה הזו, הדליקה אותי בגוון שלה. אני לא סובלת קינואה. קינואה יקרה, אתך הסליחה. אל תיקחי את זה אישית... אז עכשיו יש לכם מטרה נעלה. לגרום לי להתאהב בה... האם זה תחילתו של רומן סוער ?... רק אתם תקבעו.
נ.ב 1 היא על מתבשלת על הגז עם מים ומלח....
נ.ב 2 נגמרו לי עלי הפטרוזיליה והכוסברה ואני מאוד מבואסת מזה".
התגובות לא מיהרו להגיע.
אוהבי הקינואה הפגיזו במתכונים, שאפילו לי, נראו ממש מגרים ואלו שלא התחברו אליה, הביעו את כל קשת תחושותיי כלפיה.
אז השרתי. שטפתי. סיננתי. בישלתי עוד כ 20 דקות. כן כן, עם מעט מלח וזהו. שלב א' בוצע כהלכה. פתחתי את המכסה ונבהלתי... נזכרתי בדיוק למה אני כ"כ לא מתחברת אליה... ויקרים שלי, כשהיא באה באדום... זה עוד יותר בולט... המבין יבין. אני באמת לא רוצה לפגוע בשום קינואה, באשר היא, אבל...לאחר בישול היא מזכירה *** (לפחות לי).
אז... הוספתי המון בצל מטוגן (לטשטוש הטעם) חצי פלפל חריף לטשטוש מסיבי של הטעם (לא היה מספיק חריף) עירית קצוצה (לפוזה) גזר מגורד (לצבע) ומעט לימון (תמיד מוסיף המון) מלח ופלפל (ברוררררר)
וחיכיתי לראות מה יגיד מי שצריך לאכול את זה. מודה. אני טעמתי היה ...נחמד... נו טוב...נחמד פלוס. וזהו...אל תצפו ליותר מזה !
בתי טעמה אמרה "חביב". אבל כשלא הסתכלתי, חזרה לקערה שוב ושוב... זה היה די מוזר...
ואז הגיע הבעלול... אני ישבתי וחיכיתי לי בשקט... (נכון, זה נשמע לא אמין ומאוד לא אופייני לי...אבל זה מה שהיה. באמת).
"טעים לך?" "מאוד טעים לי". חמש דקות. לא היה כלום בקערה. כלום! ואני מקשה... "להכין שוב?" הייתי בטוחה שהוא הולך ליפול עכשיו בשלב הזה של החקירה, בפח... "ברור. זה היה ממש טעים". נו שויין. אותי לימדו שעם הצלחה לא מתווכחים.
אוקיי. גב' קינואה היקרה. ניצחת. מי היה מאמין, ששמך יופיע ברשימת הקניות שלי... אחרי שעה הכנתי פיתות זעתר, בכל זאת אני טלי קינן...
מזמינה אתכם לעקוב אחרי באינסטגרם וכמובן, לא לשכוח לצלם, להעלות לאינסטגרם ולתייג אותי. לכניסה זריזה לאינסטגרם שלי - לחצו כאן
היידה, תתחילו לבשל מחמאות.
המצרכים:
כוס קינואה לבנה/ אדומה שטופה היטב, מושרת כשעה, מבושלת כ 20 דקות עם כפית מלח ומסוננת. (בקיצור לשטוף, להשרות, לבשל ולסנן.)
בצל גדול קצוץ מטוגן עד הזהבה.
חצי פלפל ירוק חריף קצות דק.
גזר בינוני מקולף ומגורד גס.
צרור עירית קצוצה דק.
לרוטב:
שמן זית, לימון, מלח פלפל.
אופן ההכנה :
לערבב היטב ולנסות להינות.
בטח תרצו לדעת ש...
אפשר לשנות פה כל רכיב, אבל אז זה לא יהיה הסלט קינואה שלי, אלא שלכם...