כמה אני שומעת את המשפט...
"...ויש להם שם סלסת עגבניות...אין...אני אף לא מצליח/ה להגיע לטעם שלהם..."
אז הנה לכם שתי גרסאות. מנצחות.
אימרו מעתה: " וואוו, איזה סלסת עגבניות אני עושה. אין דבריםםםםם כאלה. ברור מתכון של טלי קינן, אז של מי?..."
(חברים, כבר מזמן סיכמנו בעניין מחמאות...אם אין אני לי...מי לי?... לא ככה?... תנסו את זה...)
מזמינה אתכם לעקוב אחרי באינסטגרם וכמובן, לא לשכוח לצלם, להעלות לאינסטגרם ולתייג אותי. לכניסה זריזה לאינסטגרם שלי - לחצו כאן
היידה, תתחילו לבשל מחמאות.
סלסת עגבניות גרסה א':
3 עגבניות אדומות, מתוקות ורכות מגורדות בפומפיה. חובההההה!!! שום קיצור דרך לא יעבוד פה.
כף פטרוזיליה טרייה קצוצה
כחצי כף מלח אטלנטי גס
ככף עד כף וחצי שמן זית
סלסת עגבניות גרסה ב':
3 עגבניות אדומות, מתוקות ורכות מגורדות בפומפיה. חובההההה!!! שום קיצור דרך לא יעבוד פה.
כף פטרוזיליה טרייה קצוצה
כחצי מלח אטלנטי גס
ככף עד כף וחצי שמן זית
שן שום טרי כתושה היטב
זהוווווווווו זה. אבל!!! דווקא בגלל הפשטות...
על העגבנייה להיות בטעם של עגבנייה ולא של פלסטיק.
על המלח להיות מלח אטלנטי.
על השום להיות טרי.
על הפטרוזיליה להיות טרייה.
על שמן הזית להיות איכותי.
אז מה הסוד? גירוד העגבנייה על פומפייה.
ותאמינו לי, ניסיתי כל קיצור דרך אפשרי. זה לא זה. זה רק "על יד".
תהנו.