חמין זה הכי בית בעולם.
פעם חייל חכם אמר לי, "איך מרגישים קצת "בבית" שנשארים שבת בבסיס? אוכלים בצהריים חמין".
הריח הזה בבית, כשחוזרים לפנות בוקר מבילוי... אין, מהמדרגות מריחים מי הכין חמין.
מתגנבים בשקט בשקט למטבח, מרימים את המכסה ו"גונבים" כמה כפות... ועוד כמה...נו ועל הדרך עוד כמה... שששש!
וואי וואי...
לא יודעת ממה הלב שלי דפק יותר חזק, מהטעמים המשכרים האלו או מהפחד שמישהו יתעורר ויגלה אותי.
והריח הזה, שעוטף את כל הבית כשקמים בשבת בבוקר?..
עונג צרוף.
אצלנו בבית, חמין אוכלים רק בחורף וגם זה פעמים ספורות. בחורפים ממש "שווים" אנחנו מדברים על ארבע חמש פעמים, ככה שזה תמיד נשאר מאכל שמתגעגעים אליו.
אצל סבתא, החמין הוגש לצד סלט חסה (מתכון בבלוג), חצילים בתחמיץ (מתכון בבלוג) ומלפפונים חמוצים. זהו זה. היא הבינה, שכוכבים אוהבים שהזרקור רק עליהם.
יש מה ללמוד ממנה. אישה חכמה היתה סבתא שלי.
עזבו אתכם מ "חייבים מנה ראשונה, נעשה איזה עוף ליד, אולי נטגן גם קציצות, ומה עם איזו מנה לצמחונים..."
חמין זה חמין.
והוא אוהב את עצמו סוליקו. מה שנקרא או שאני בא לבד או שאני לא בא בכלל.
לצמחונים ולטבעונים, סיר חמין קטן. בלי בשר וביצים, סילאן והחיים דבש, אה, סליחה סילאן.
אגב, רק שנבין זה את זו... מדובר פה על מתכון אשכנזי. מה קוראים אותו "צ'ולנט" וככה סבתא חנה המדהימה שלי עשתה.
כבר אמרתי לכם שואין ולא יהיה עליו? אז הנה אומרת.
ועכשיו שאנחנו משדרים על אותו גל... נתחיל.
מזמינה אתכם לעקוב אחרי באינסטגרם וכמובן, לא לשכוח לצלם, להעלות לאינסטגרם ולתייג אותי. לכניסה זריזה לאינסטגרם שלי - לחצו כאן
היידה, תתחילו לבשל מחמאות.
החומרים:
3 עצמות מוח. לא לוותר. קונים בקצביות.
כתף בקר או צלי כתף בקר או שריר (לטעמכם) חתוך לקוביות גדולות (7 על 7)
שעועית לבנה קטנה או חצי לבנה וחצי חומה/שחורה
גריסים. (לא גריסי פנינה)
ביצים
תפ"א קלופים
קישקע -ניתן לקנות בקצביות טובות ובכל סופר במחלקת קפואים - לא חובה.
קיגל'ה - מתכון נפרד בבלוג - לא חובה אבל טעיםםםםםםםםםםםםם
מלח
פלפל שחור טחון
1-2 כפות דבש/ סילאן
מים לכיסוי
כן...כן... אני יודעת... אין כמויות. מה נבהלתם?
וכי איך אתן כמויות? אני לא יודעת כמה אנשים אתם ומה אתם אוהבים.
בסדר...בסדר... הנה אני מסבירה.
שנייה. מה הלחץ?
יהיה חמין לשבת!
ועוד טעים בטירוף.
ביצים אפשר כמספר הסועדים ואפשר יותר (או פחות).
בשר אפשר לפי חישוב של 150 - 200 גרם בשר לאדם ואפשר יותר (או פחות).
תפוחי אדמה אפשר לפי מספר סועדים ואפשר יותר (או פחות).
להמשיך? או הבנתם?
בקיצר... מה שאוהבים ואוכלים אצלכם יותר, תפנק.ו מה שפחות "הולך" תמעיטו.
באמת שאין פה חוקים וכמויות רק זמן, הרבה סבלנות ואהבה.
אופן ההכנה:
כמה הכנות ואנחנו עוברים להרכבה ופורשים לנוח עד לארוחה.
את הביצים לבשל לכדי ביצים קשות.
את השעועית לשטוף היטב ולהשרות ללילה בקערה גדולה מלאה במים. להחליף מים 3 פעמים.
את קוביות הבשר לסגור מבל צדדיו, בסיר עם מעט שמן.
את הגריסים לשטוף היטב.
הרכבת הסיר בסדר הזה:
שעועית, גריסים, עצמות, בשר, ביצים, תפ"א.
לכסות במים ועוד כ - 3 ס"מ מעל, להוסיף ככף מלח, כפית פלפל שחור וכף שתיים דבש או סילאן ולהביא לרתיחה.
לקפות את הקצף.
לבשל על להבה נמוכה מאוד, כשעתיים.
זה הזמן לטעום!! כן כן, לטעום כפית ממי הבישול, אם חסר מלח או פלפל זה הזמן להוסיף.
להניח מעל את הקישקע והקיגל'ה.
להעביר לתנור לחם 120 מעלות ל 10 שעות לפחות.
בטח תרצו לדעת ש...
מומלץ לבדוק לפני שהולכים לישון ושקמים בבוקר, מה מצב המים בסיר. אם צריך, יש להוסיף מים רותחים.
מי שקם בלילה לעשות פיפי, יכול לבדוק "על הדרך" רק לא לשכוח לרחוץ ידיים לפני.
מתכון לקיגל'ה המושלם של סבתא, בבלוג.
הכי טעים להגיש לצד סלט חסה של אימא. מתכון בבלוג.
אפשר לשמור במקרר בקערה מכוסה. לטפטף כמה טיפות מים ולחמם במיקרו יוצא יופי. (רק אל תגידו לסבתא שלי שאמרתי).
הסבר על מה זה "לסגור" בשר - בבלוג.
המילה התקנית בעברית ל "לנקות" קצף היא "לקפות". רבים טועים וחושבים שיש לכתוב את המילה באות כ' מלשון כף, אולם מקורה דווקא במילה ובשורש קפי, שהוא בעצם הקצף הלבן שנוצר בזמן הבישול.