אני יווניה.
בצנצנת של סבתא ויקי על השיש, היו תמיד כעכים מתוקים. צמידי בצק, קשים ופריכים, שהיה הכי כיף לטבול אותם בכוס קפה או תה.
אתם יודעים, מהעוגיות האלו שסופגות וסופגות ולא בוגדות בך עם צניחה חופשית לתוך הכוס.
לקראת כיפור, אני נוהגת לאפות שלל עוגות יבשות ועוגיות, שאיתם נפתח את הצום.
פה לא אוכלים בצאת כיפור. כוס קפה, עוגה יבשה ועוגיות ובמקרה שהרעב עדיין מציק - טוסט.
גם השנה נכנסתי למטבח והתחלתי באפיית מיני עוגיות ואז נזכרתי, שבאחת הפעמים שאפיתי עוגיות עם הפריך של שמרית, נשארה לי חתיכת בצק, שאפיתי לצרכי "צנצנת קרמבל זמין".
ברורררררר שטעמתי מהבצק שאפיתי לפני שטחנתי אותו לפירורים ואז ברגע, חזרתי לצנצנת העוגיות של סבתא. זה כל כך הזכיר לי את הטעם.
הפעם הבאה כבר היתה ניסוי אפייה מסודר.
אספתי את הבצק הפריך שלהם (שרודד כה יפה) לכדי בצק. חילקתי לכדורים קטנים. עשיתי נחשים וסגרתי לעיגול. מעל שומשום ואפיתי.
נכון. עליתם עלי. לא נשאר כלום לצאת כיפור וגם לא לתה של המפסקת.
אני כבר הוספתי לי ברשימת הקניות 2 חבילות בצק ואתם, תגשו עכשיו לרשימת הקניות ותוסיפו גם.
אתם תודו לי. בצאת כיפור ובחורף, כשצמיד בצק פריך ומתוק בדיוק במידה הנכונה, יאיר לכם את היום כמו שמש קיצית.
וכמו שאתם כבר בטח מבינים היום אנחנו בדירוג קושי - קל מביך בטירוף.
היידה תתחילו לבשל מחמאות.
החומרים:
1 בצק פריך שמרית (שימו לב - לא מקפיאים את הבצק הזה)
שומשום
קצח / אניס (יאנסון) - לא חובה
אופן ההכנה: (הכנה עאלק... איזה בושות הכותרת הזו)
לחמם תנור ל 180 מעלות בתכנית טורבו.
להוציא מהמקרר את הבצק כ 10 דקות לפני תחילת העבודה.
במידה ורוצים להוסיף קצח או יאנסון - לפזר על הבצק המרודד מהתוספת שבחרתם.
לאסוף את הבצק לכדי כדור בצק.
לקרוץ חתיכה קטנה ולגלגל לנחש.
לסגור את הנחש היטב.
להניח את העוגיות על תבנית תנור, מרופדת בנייר אפייה.
לפזר שומשום מעל. לחובבי השומשום - אפשר לטבול את העוגייה בצלחת עם שומשום.
לאפות כ 25-30 דקות או עד שהעוגיות הופכות זהובות (גם בתחתית).
לשמור בצנצנת אטומה.
*בשיתוף עם שימרית