אמנם הרבה זמן לא ביקרנו בקניון, אבל אין לי ספק, שדוכני הפרצעל'ס בקניון, זכורים היטב לבלוטות הטעם שלכם.
אני מטורפת עליהם. הריח מושך אותי היישר אל הדוכן ואני צריכה כוחות נפש מטורפים לא לקנות מהדבר הנפלא הזה.
רוצים את האמת כולה?... הכי אני אוהבת שיש מגש טעימות, כי אז אני יכולה לסיים באיזה ביס קטן, שעושה לי שמח בלב וזהו. כי אם אני קונה... אני אחסל אותם עד גרגר הקינמון האחרון.
מי כמוכם יודע שבצקי שמרים אני ממשששש לא קונה...מה שנקרא "בואו"... אבל בערכה המתוקה של שימרית היה בצק לפיצה. (וטוב שכך).
על הבצק לפיצה שלי אני לא מוותרת וגם לא בני הבית ולכן התחלתי לחפש משהו מעניין להכין עם הבצק הזה. נכנסתי לאתר שלהם והפרצלע'ס קראו לי "בואי בואי..." אז באתי. האמת? יצא פצצה. ואת זה אומרת לכם מי שמכינה אותם מאפס.
ואז הגלגלים במוח שלי התחילו להסתובב. מה להסתובב? אין לכם מושג כמה סיבובים לדקה.
כמה משחקים, כמה ניסיונות, כמה אופציות ובינגו! והדוכן בקניון עבר היישר למטבח שלי.
אין לי מילים לתאר לכם את העונג של הדבר הזה.
אם בא לכם שייצא ממש מוש ולהבין את כל הדקויות (יש כמה) מחכה לכם סרטון הכנה באניסטגרם שלי - לאינסטגרם שלי - לחציו כאן
והכי חשובבבבבבב - אל תשכחו לעולם, מי גרם לכם לעונג הזה ואל תשכחו לתייג אותי, כשאתם מצלמים את המושלמים האלו.
החומרים:
1 בצק לפיצה שמרית (נמצא במקררי הגבינות)
15 גרם חמאה
1/3 כוס סוכר
1 כף קינמון
למי הבישול:
2 ליטר מים
2 כפות אבקת סודה לשתייה
3 כפות סילאן
אופן ההכנה:
לחמם תנור ל 180 מעלות. חם עליון - תחתון.
להוציא את הבצק לשיש כ 5 דקות לפני תחילת העבודה איתו.
לצקת את המים לסיר רחב ושטוח, להוסיף את הסודה לשתייה והסילאן ולערבב.
להביא לרתיחה.
לפתוח את הבצק.
בעזרת סכין לחלק את הבצק ל 4 ריבועים שווים.
לגלגל כל רבע לנחש הדוק, "לתפור" את הקצה ולהאריך אותו בעזרת הידיים.
לחתוך את הקצוות של כל נחש.
לחתוך את "הנחשים" לחתיכות באורך 3 ס"מ.
להכניס את חתיכות הבצק למי הבישול הרותחים ולבשל כ 5 דקות.
בעזרת כף מחוררת להעביר אותם לתבנית מרופדת בנייר אפייה.
לאפות כ 15 דקות או עד שהם מזהיבים.
בקערית, לערבב את הסוכר והקינמון.
להמיס את החמאה.
מיד עם יציאתם מהתנור, לגלגל כל כרית פרצעל בחמאה מומסת ולטבול בתעורבת הסוכר והקינמון.