פיפפפפ.
התקבלה הודעה חדשה.
"היוש, אתם בבית?"
אי אי אי ...
נו, מה יהיה, חברים שלי?...
אני דואגת להעביר לכם מסר מאוד ברור דרך הבלוג.
אני לא סובלת את הגישה של "היוש, עברנו בסביבה, אתם בבית?"
זה שאנחנו בבית, לא אומר שמתאים לנו שגם אתם תהיו בו. :)
מילה שלי, אם תתאמו מראש אפילו יום לפני, אני אוכל להשקיע בכם יותר.
עזבו יום לפני. תכתבו בבוקר: "היוש, מה קורה אתכם בערב?"
עזבו בבוקר. תכתבו מהבית: "היוש מתאים לכם שנקפוץ?"
רק לא כשאתם כבר ב ר ח ו ב שלנו.
אוקיי. עכשיו מה הבעיה? הנה, אני פותחת אתכם הכל. על מלא.
אני לא מסוגלת להגיד להם (לכם) את זה בפנים ואפילו לא לעשות פרצוף של בחיאת, אפשר לשים בוויז גם מסלול אחר מהבית שלנו.
אז אני מנסה כל פעם את מזלי, להעביר מסרים דרך הבלוג.
אבל למה שהם יקראו את הבלוג? הם מגיעים ישר לטעימות. מה הם צריכים מתכונים?
נתקדם.
"בבית, בבית. בטח שבבית. מי יוצא במזג אוויר כזה?" (חוץ מכם)
הודעתי לצמוד שיש אורחים.
שלפתי פריך של שמרית מהמקרר.
פתחתי. חתכתי. מרחתי. אפיתי. פרסתי. בזקתי. הגשתי.חייכתי.
וואי איך יצא טעיםםםם.
יצא יותר מדי טעים. ואז, איזה מסר אני מעבירה פה? פלא שהם יעברו בסביבה שוב?
אגב, אם אתם עכשיו חושבים שהפוסט נכתב עליכם...רק שתדעו שממש לאאאאאאאא. נראה לכם? מה פתאום??? :)
היידה, תתחילו לבשל מחמאות! (אבל באמת, תתחילו כבר!!!)
אם אתם עדיין לא עוקבים אחריי באינסטגרם (איך זה יכול להיות בכלל?), זה ממש הזמן לתקן את הטעות הזו.
היידה, הייידהההה, תקנו בבקשה את הטעות צ'יק צ'אק ותחזרו לפה מהר. מחכה לכם בדיוק כאן, עם עוד מתכון מנצח וגורף מחמאות.
סרטון הכנה מחכה לכם באינסטגרם שלי.
מה אומרים - מתחילים?
אז מה צריך?
בצק פריך של שמרית (הבצק מצונן. נמצא במקררים. שומרים במקרר)
כל ממרח שאוהבים (שוקולד, תמרים, חלבה, שקדים)
אבקת סוכר
אז מה עושים?
פותחים את הבצק.
חותכים לרצועות ברוחב 5-6 ס"מ. (אני יודעת שהבצק עגול. תעשו את הכי טוב שאתם יכולים בנסיבות הקיימות).
מורחים על אחת הרצועות מהממרח ומקפידים להשאיר שוליים.
מניחים מעל, רצועה נוספת ומהדקים היטב בשוליים.
ממשיכים ככה עם יתר הרצועות.
מניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה.
אופים בתנור שחומם מראש ל 170 מעלות, עד להזהבה קלה. תזהרו לא לייבש.
מצננים.
מפזרים אבקת סוכר ופרוסים ברוחב 1 ס"מ.
המתכון בשיתוף שמרית