בסוף השבוע, כשבישלתי לאבא שלי, כפרה עליו,עצרתי לרגע להתקשר לשאול אותו, אם מתחשק לו משהו מיוחד.
"את זוכרת את העוף שאימא היתה מכינה,עם הזיתים הירוקים?"
"ברור שזוכרת" עניתי.
"מתחשק לי כזה".
רות קיבלתי. האמת, שפה פחות "הולך" זיתים ירוקים מגולענים. מה שכן זיתי קלמטה, לא חסר פה.
אז החלטתי לקחת את המנה למקום קצת אחר, בתקווה שאבוש האהוב שלי, לא יתאכזב ממנה.
איזה התאכזב???? עף עליה.
ואז שאלתי אותו, "אבוש, מה אומר, להעלות לבלוג?"
"דחוף לבלוג" ענה. "שכולם יהנו כמוני".
היידה, תתחילו לבשל מחמאות!
אם אתם עדיין לא עוקבים אחריי באינסטגרם (איך זה יכול להיות בכלל?), זה ממש הזמן לתקן את הטעות הזו.
אם אתם עדיין לא חלק מקבוצת האוכל שלי "לא יוצאות מהמטבח" (הקבוצה גם לגברים), זה הזמן להצטרף אלינו.
היידה, הייידהההה, תקנו בבקשה את כל הטעויות צ'יק צ'אק ותחזרו לפה מהר. מחכה לכם בדיוק כאן, עם עוד מתכון מנצח וגורף מחמאות.
מה אומרים - מתחילים?
אז מה צריך?
6 שוקיים יפות או 3 כרעיים יפות, נקיות וקטנות, מחולקות שוק- ירך
1 רסק עגבניות קטן (100 גרם)
3/4 כוס זיתי קלמטה (טבעות) מסוננים מנוזל השימור
1-2 פלפל אדום
1 בצל גדול
3 שיני שום טרי כתוש
מלח
פלפל שחור טחון
1/2 כפית כורכום
1/4 כפית מוסקט טחון
1 כף פפריקה מתוקה
1 כפית אריסה
שמן
אז מה עושים?
קולפים את הבצל, חוצים וחותכים לרצועות ברוחב כ 1/2 ס"מ.
חוצים את הפלפל, מנקים מגרעינים ופורסים לרצועות ברוחב כ 1 ס"מ.
בסיר רחב ושטוח מחממים 2-3 כפות שמן.
מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהופך שקוף.
מתבלים במלח, פלפל שחור,כורכום, מוסקט, פפריקה ואריסה ומטגנים כדקותיים תוך ערבוב.
מוסיפים את חלקי העוף ומטגנים מכל הצדדים, עד שהעוף משחים קלות (כמה דקות).
מוסיפים את השום והפלפלים ומטגנים כדקותיים, תוך ערבוב.
מוסיפים את הרסק ומטגנים עוד 2-3 דקות, תוך ערבוב.
מוסיפים בין 1/2 ל 3/4 כוס מים ואת הזיתים ומביאים לרתיחה. (לא לעשות מרק. הרוטב צריך להיות עם "גוף").
מנמיכים את הלהבה ומבשלים על להבה נמוכה מאוד כ 3-4 שעות. ( כן...כן...)
מדי פעם מנערים קלות את הסיר.
נפלא להגיש על אורז לבן / בורגול /קוסקוס / פירה