תיכף יולי. איך עפה השנה ...הא?... כמה מסיבות...כמה הפקות...כמה הופעות... איך שהוא זה תמיד, פי ארבע ממספר הילדים, שאני זוכרת שילדתי... ואם תמיד אנחנו לחוצים - החודש....וואי וואי וואי... אבל איך אומרים "שיהיה רק בשמחות". אז הנה לכם משהו קטן ממני.
תפרגנו לעצמכם לפעמים קיצורי דרך הא....
אני מגלה לכם סוד קטן (בעצם אולי גדול) אבל אל תגלו - הכל נשאר במשפחה לא?
יש לי חברה שהקשר שלה למטבח זה בערך... "זה החדר בבית עם הכיור והמקרר...נכון?"
"כן, מותק נכון". אבל, מה לעשות? גם אלה יולדות ילדים בסוף... ואז, קצת יותר קשה להתחמק "מהחדר עם הכיור". בקיצור, הקטנה שלה חגגה יום הולדת וצריך... נכון... לאפות עוגה. למה לאפות?... כי הקטנה רוצה לעזור ולקשט... איזה מזל שיש פילסברי. אני מגיעה (כמובן אחרי שאכלתי בבית), מתנה גדולה עטופה, ברכות, חיבוקים נשיקות... היה סלט. (מנסה לפענח איפה אפשר לטעות בסלט. מסתבר שאפשר). טועמת "פשטידה" (ממי, 15 דקות זה לחמם אותה, באפייה היא צריכה קצת יותר). ואז העוגה... הדצים ברקע "איפה איפה איפה איפה איפה העוגה ? " באמת מאיפה היא, אני חושבת לעצמי בלב... האמת, היא נראתה טעים. בכל זאת, ויתרתי. קלקול קיבה כבר נרשם בוודאות מהסלט והפשטידה.
"אמא, זה מה זה טעים, את חייבת לטעום ולהכין לנו". מה ??????? אני המומה. טעמתי.
מודה היה טעים.
טובבבבב... היה ממש טעים.
בסדר, בסדררררררררר.... היה ממש ממש טעים.
הנה הוצאתי את זה! עכשיו יותר טוב לכם? יופי! "מותק, לא האמנתי שהיום הזה יגיע אבל... אה...אפשר את המתכון לעוגה?"
"טולטול... זה פילסברי". מצחיק מאוד. "טוב תודה". חייכתי ופניתי לילדים שלי... ואז "לחשתי" להם באוזן: "באמת, תודה רבה. לא. באמתתתתת!!! אני ממציאה את הגלגל באפיית והמצאת עוגות ואתם מתלהבים מפילסברי. או קייייייייי חמודיםםם "
אתם יודעים איך זה עם מנצחים... עדיף להצטרף אליהם.
באותו שבוע, נסעתי (לסופר מרוחק) בכל זאת, שהשכנה תראה פילסברי בעגלה שלי ותספר לכולם, שאני לא באמת "אופה"? עד כאן. הגעתי למדף שלהם. מבט ימינה - שמאלה. לא מכירה אפ'חד. לעגלה.
יאללה מהר לקופה.
ועוד יותר מהר הביתה. נעלתי את הדלת. הגפנו תריסים. ערבבנו. אפינו אכלנו. ששששששששש. היה טעים. וואי... מה זה טעים!
אגב, שבוע אח"כ היתה מסיבה בכיתה של הילדה ואני טועמת מהעוגה. טעים לי. ניגשתי, למי שאפתה אותה - "העוגה מעולה. פילסברי נכון" ? "דיייייייי איך זיהית. לא, טלי - את גאון. בחיי!?"
נו.... לכי תסבירי לה, כמה קשה עמלתי לשחזר את הטעם הזה בבית...
שורה תחתונה - מאשרת לכם לפעמים... איך אני אתכם? נו מה ?... גם מתכון רציתם ??? לא, בחיי אין לכם גבול לדרישות ! תקנו. הכל כתוב על האריזה. יוני שמח לכם !
מזמינה אתכם לעקוב אחרי באינסטגרם וכמובן, לא לשכוח לצלם, להעלות לאינסטגרם ולתייג אותי. לכניסה זריזה לאינסטגרם שלי - לחצו כאן
