מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי הגדולה הייתה המטבח.
הזיכרון הראשון שלי במטבח היה כשעדיין הייתה לי שמרטפית. הוריי יצאו לבילוי. הם נפרדו ממנה על יד דלת הכניסה.
חגית היה שמה. בחורה נעימה, בת שירות, שלא אכלה או שתתה דבר בביתנו מטעמי כשרות. אימא נהגה לומר לשמרטפיות שלנו שהמקרר וארונות המזווה פתוחים בפניהן ושירגישו בבית. היא לא הסתפקה בכך ודאגה להניח להן על שולחן הסלון צלחת עם משהו מתוק, ליתר בטחון. לצד הצלחת נח לו תמיד פתק קטן ובו מספר הטלפון בבית הקפה אליו יצאו.
"טלי מכינה מרציפן במטבח, היא תיכף תסיים ותלך לישון." אמרה לה אימא כשפתחה את הדלת. את המתכון למרציפן קיבלתי מדודה ג'ני, גיסתה של סבתא ויקי, שהמרציפן שהכינה היה שם דבר. חגית ענתה לה שהיא מטורפת על מרציפן ואני חשבתי לעצמי שחבל שלא תוכל לטעום אותו, מטעמי כשרות. ועוד יותר מכך חבל לי, כי הייתי זוכה לחוות דעת מקצועית של חובבת מרציפן.
(קטע מתוך הספר שלי "הדרך אל האוכל").
החומרים:
250 גרם שקדים מולבנים קלופים וחצויים (להקפיד שיהיו טריים)
100 גרם אבקת סוכר
1 כף מיץ לימון טרי
בנוסף: 1-2 כפיות מים (אופציה)
אופן ההכנה:
במעבד מזון, להניח את השקדים ולעבד עד לקבלת מרקם פירורי.
להוסיף את אבקת הסוכר והלימון ולהמשיך לעבד עד לקבלת תערובת פירורית דביקה. (לוקח קצת זמן).
במידת הצורך, להוסיך מעט מים (להתחיל מכפית).
להעביר למשטח עבודה ולאחד לכדור בצק.
לחלק ל 4 חלקים.
לגלגל כל חלק לגליל.
לניילן ולשמור במקרר.