הרגע הזה, שהן מכינות משהו ונותנות לי לטעום, ממלא אותי אושר עילאי.
הלב שלי תמיד מפוצץ מגאווה, בכל מה שקשור לילדים שלי. אבל הרגע הזה, שהן מגישות לי ביס מושלם, כזה שהטעמים שלו, מתפוצצים בפה שלי בדיוק מדהים והרמוני, גורם לי לרחף.
זה בדיוק הרגע שאני מבינה, שגם לילדים שלהם (הנכדים שלי שטרם נולדו, כפרה עליהם), יהיה טעים.
וגם לילדים שלהם (הנכדים המושלמים שלי, כפרה עליהם), יהיו טעמים של בית. כאלו שלוקחים כשיוצאים ממנו ותמיד שמחים לחזור אליהם.
רחלי ראובן מיטיבה לתאר את זה כל כך יפה בשירה "שני ריחות הברית" :
"ילדים צריכים ריחות לגדול איתם
צריכים ריחות ללכת אחריהם
להתגעגע אליהם
ילדים צריכים ריחות
לשמור בתוכם את הזכרונות
לעשות להם מחשבה טובה
ילדים צריכים ריחות לקחת איתם כשהם יוצאים מהבית,
וריחות שיהיה להם תמיד לאן לחזור"
וזה כשלעצמו, מרגש אותי בטירוף.
***
זה היה עוד ביס מדויק ומושלם. הפעם, מידיה המבורכות של מאיה שלי.
סלט שהוא כל כך היא. "סלט מאיה".
רק תעשו לי טובה קטנה, כישעופו עליו (ויעופו) ויבקשו מתכון (ויבקשו), תגידו "סלט מאיה" ולא "סלט מהבלוג של טלי". כי מה ששלה - שלה וזה הכי שלה והכי היא.
מצד שני, היא שלי...אז אולי גם הסלט? :)
היידה, תתחילו לבשל מחמאות!
אם אתם עדיין לא עוקבים אחריי באינסטגרם (איך זה יכול להיות בכלל?), זה ממש הזמן לתקן את הטעות הזו.
אם אתם עדיין לא חלק מקבוצת האוכל שלי "לא יוצאות מהמטבח" (הקבוצה גם לגברים), זה הזמן להצטרף אלינו.
היידה, הייידהההה, תקנו בבקשה את כל הטעויות צ'יק צ'אק ותחזרו לפה מהר. מחכה לכם בדיוק כאן, עם עוד מתכון מנצח וגורף מחמאות.
סרטון הכנה מחכה לכם באינסטגרם שלי.
מה אומרים - מתחילים?
אז מה צריך?
1 כרובית קטנה טרייה ויפה מפורקת לפרחים קטנים
3-4 גבעולי בצל ירוק קצוץ דק
1/4 כוס פטרוזיליה קצוצה דק
1/4 כוס כוסברה קצוצה דק
1 אבוקדו קטן קלוף וחתוך לקוביות
1 כף גרעיני חמנייה
1 כף גרעיני דלעת
לרוטב:
1/3 כוס שמן זית
מיץ מחצי לימון טרי
מלח גס אטלנטי
אז מה עושים?
בקערה רחבה ושטוחה שמים את הכרובית, הבצל ירוק,הירק והאבוקדו ומערבבים בעדינות.
בקערית מערבבים את חומרי הרוטב היטב.
שופכים את הרוטב על הסלט ומערבבים בעדינות.
טועמים ומתקנים תיבול.
קולים מעט את הגרעינים על מחבת יבשה.
מפזרים מעל את הגרעינים ומגישים.