בתחילת הקשר עם הצמוד, קבענו ללכת לאכול חומוס.
אממממ...איך אני אספר את הסיפור בלי לצאת פיתה? וואלה, אין דרך.
אני אלך על האמת וכל האמת ושום דבר פרט לאמת ואתם תתנו לי הפעם נקודות על כנות ויושרה. הולך?...
אז זה הסיפור, אגב אני לוקחת אחריות מלאה על האירוע.
עד לאותו היום, היחסים שלי עם ממרח חומוס הסתכמו בזה:
שתי פורוסות לחם מכולת של פעם מרוח בשכבה דקה מאוד של חומוס תעשייתי. התקופה: גן חובה. אגב, כריך ממש טעים. תנסו :).
פיתה מרוחה בחומוס של סטקיית מי ומי (מי זוכר?) עם קאבב, פרגיות או סטייק. ברור סלט, חריף וצ'יפס (איךךךךךך טעים).
פיתה רכה וחמימה מלאה בחומוס (מדולל במים) שנרכש בקיוסק בבית הספר. טעים בטירוף ולא כי היינו רעבים ומשועממים.
בזה סיכמתי את יחסיי עם חומוס.
ובבקשה די עם השיפוטיות הזו. זו נוסטלגיה. טעמי ילדים ובדיוק ככה אני מבקשת שתתיחסו אליהם. תודה.
ואז הוא הציע שנלך ל"נגב" חומוס. אני ניגבתי אבק ופחות חומוס, אבל זרמתי.
התיישבנו בחומוסייה בתל אביב ואני מביטה לי בתפריט. "חומוס פול, חומוס טחינה, חומוס מסבחה... תוספת ביצה..."
הלווווו???? כאילו, מה הקטע?...
הצמוד מיד קלט את המצוקה ואמר, עלי! אני אזמין לך. זרמתי. (אגב, לא בהכל זרמתי. אני מרגישה שהפוסט הזה מוציא אותי כבר ממש רע).
ואז המלצרית חוזרת ומניחה מולי ק ע ר י ת ש ל מ ר ק (אני יודעת שאתם יודעיםםםםם. אני מנסה להעביר לכם את ההלם שלי). מפוצצת בחומוס חמים.
וואט דה *#@ ???????
קערית חומוססססססס? ק ע ר י ת ??????? 2 כפות זה המקסימום שידעתי בחיי בארוחה אחת.
חמיםםםםםםםםםםם? מי אוכל חומוס חמיםםםםםםםםם? אצלי בבית הוא יצא מהמקרר ובקיוסק הוא התחמם מהפיתה.
קודם כל, הסדרתי נשימה. אחר כך, חיכיתי שיתקרר ואז מרחתי לי כשתי כפות בפיתה ואכלתי.
לא נהנתי בכלל. הדגשתי. כדי שתדעו. עד כאן אירוע שקיבל לימים את השם "לקחתי את גברת לודג' לנגב חומוס".
אתם יכולים להרגע. מאז התבגרתי קצת והבנתי כמה דברים, כמו למשל שאין כמו לרדת על קערית חומוס וכמובן, הכי חשוב שיהיה חמים.
הקיצר, מתכון לחומוס יש לכם בבלוג מזמן.
והיום אנו מתקדמים שלב. למסבחה. (אם המלצרית היתה יודעת אז, שיבוא יום ואני אכתוב פוסט על מסבחה).
מה זה מסבחה? תכל'ס - סלט טחינה מעורבב עם גרעיני חומוס חלקם מעוכים וחלקם שלמים מתובלים במיץ לימון ושום טרי.
כבר אומרת, אני לא אוהבת לערבב את השום והלימון עם המסבחה, אלא להכין רוטב שמבוסס על שום ולימון ושכל סועד ישים על פי טעמו.
היידה תתחילו לבשל מחמאות ותצלמו לי אותם ותתיגו אותי באינסטגרם. לחצו ממש פה לטיסה ישירה לאינסטגרם הטעים שלי
מזכירה לכם! משתמשים אך ורק בזן בולגרי או הדס ומבשלים עד שהם רכים ברמת מתפוררים.
החומרים (3-4 מנות)
1/2 כוס טחינה גולמית מעולה (אני משתמשת בטחינת אל ארז/ירושלים/הר ברכה)
1/2 כוס מים קרים (מהמקרר)
1/2 כפית מלח
כ 2 כוסות גרגירי חומוס מזן הדס או בולגרי שהושרו לילה (החלפת מים 3 פעמים) מבושלים עד רמת מתפוררים וקלופים ככל הניתן.
לרוטב תטבילה:
1 פלפל ירוק חריף חתוך
1-2 שיני שום טרי
1/4 כפית מלח אטלנטי גס
1/4 כוס מיץ לימון
1/4 כוס שמן זית
בנוסף: שמן זית לזילוף
ההגשה כמו במנת חומוס: פיתות טריות, רבעי בצל לבן, זית סורי,צנוניות, פטרזוליה טרייה, ביצה קשה חומה, חציל מטוגן, כדורי פלאפל (כמובן שהכל על פי טעמכם).
אופן ההכנה:
לטרוף היטב את הטחינה עם המים והמלח עד לקבלת מרקם אחיד.
להוסיף כוס גרגירים (חצי כמות) ולמעוך מעט בעזרת כף.
לערבב.
מעל לפזר את יתרת הגרגירים.
להכנת הרוטב- לכתוש את הפלפל, השום והמלח במכתש ועלי. להוסיף את הלימון ושמן הזית ולערבב.
להגיש עם רוטב תטבילה (לצקת מעל או להגיש בצד).
בטח תרצו לדעת ש...
בשלב של הבישול שהם כמעט מתפוררים הקליפה מתנתקת מהם.
אני מבשלת בסיר ענק מלא מים ו 2 כפות סודה לשתיה.